על יחסי מטפלת - מטופלת
כפי שהמילה דולה באה מיוונית עתיקה, כך יש ביוונית העתיקה עוד מושגים מעניינים על טיפול.אחת ממשפחות המילים היפות האלה (האפסיס, האפטו) חובקת בתוכה: חוש המגע, חוש המישוש, תחושה וגם טאקט. טאקט הוא מושג של גישה ותקשורת בין אנשים.משם אפשר להבין איך באותה משפחת מילים קיים פועל אחד לכל הפירושים הבאים: אני נוגע, אני יוצר קשר ויחס, אני מִתקשר ( זהו כבר מצב הדדי ). "קשב ומגע" היא גישה בטיפול בכלל ובטיפול במגע בפרט, הבוחנת את הקשר עם "המטופלת" באור הנוכחות והמשקל הסגולי של "המטפלת".ביסוד הגישה אין כאן מטפל- מוביל (המחזיק בידע, יכולת, סמכות וכוח) שדואג למטופל-מובל (שהופך לאובייקט, מושא הטיפול - אפילו ברצון טוב).מגע מזמן אפשרות ליצירת קשר מרפה ומרפא. מרפה - יוצר רפיון, מרפא - יוצר איזון והרגשה טובה ובריאה והשניים מעניקים לאדם תחושת שלמות. זוהי תחושה של אמון, שיתוף והכרה הדדית מתוך כבוד.המגע הוא סוג של נוכחות. איכותה של נוכחות היא כזו שנוטעת ביטחון, תחושה נעימה שיש על מי ועל מה לסמוך בתהליך. ומשרה יציבות, חיוניות וטוב.המגע נותן אישור לשני הצדדים, על מרחב נעים ובטוח בו איזון ובריאות יכולים להתפתח ולשגשג.המסע הוא בהחלט הדדי אם כי ברור מי היא הפונה ומי היא המתבקשת לעזרה.לכן המושג ליווי מתאים יותר מהמושג תמיכה או טיפול. בקשר בין הפונה למלווה עדיף להשאיר בצד את תחושת הסמכות או הנזקקות.ללוות זה גם להתקרב.מלווה מתקרבת ובתוכה שקיפות וזהירות.היא גם מקרינה ומאפשרת נוכחות מאוזנת אשר תיתן מקום ואישור לכל מה שעובר על היולדת.יש בנוכחותה איכויות "הוריות" ללא תנאי, של רצון טוב, כוונה טובה וטוב לב .קיים בה רסן על סערותיה הפנימיות, כדי שלא יעברו לסביבה דרך שפת הגוף והמגע שלה.יש לה דרך להתנהל ( שהיא דרך להתקיים ), והיא אינה פוגעת בהוויה שהיא מקרינה החוצה.במפגש הזה, קשה מאוד וחשוב מכל לשמור על הייחודיות של כל אחת. יש להבדיל בין התפקידים, ויחד עם זאת לא לשים חיץ וליצור מקצועיות תהומית המפרידה בין המטפל ומושא מקצועיותו: המטופל.המפגש של הדולה עם היולדת כמוהו כהיענות לקריאה להתייצבות למסע משותף. כדאי שתתקיים הכרה של המוטל על כל אחת מהן, והבנה שהתפקידים שונים במסע, ומכאן הבלבול שעלול להופיע כשאם מלווה את בתה ללידה.בנקודה זו מתנקז הקושי שיש לחלק גדול מהסבות, להיות נוכחות בלידות נכדיהן.כשהמלווה מקצועית נמצאת במקום צלול זה, אז יכול להתפתח מרחב של יעילות ורגישות מכובד ובטוח בו היולדת מקבלת אישור להיות כפי שהיא, להישען בטבעיות, לחלוק את מה שמציף אותה ולהרגיש שיש לה שותפה במסע, עדה לצידה. יד שמדברת, קול שנוגע, נוכחות שמחזקת, ליווי לתוך מה שאני עוברת כעת.המגע, הנוכחות, הקול, שפת הגוף, העזרה המושטת, כל אלה צריכים ליצור תחושה של מפגש פתוח וחופשי, נגיש ומאזן, המביא לתחושה פתוחה שמכירה בצד שממול .ליווי סביב הלידה דורש שהמגע כמו הכוונה יכירו בנוכחות שני הצדדים.ללוות פירושו ללכת עם... לעשות את הדרך יחד.
|